בריאות הנפש לאורך מעגל החיים
המחזור החודשי, תקופת הפריון, טיפולי פוריות, היריונות, לידה וגיל המעבר מביאים עימם גם שינויים הורמונליים וגם שינויים תקופתיים במעגלי החיים. אלו יכולים להיפגש עם חרדה, דכאון ושינויים אחרים במצב הרוח.
המטרה אינה להסביר כל קושי דרך פיזיולוגיה והורמונים, אלא להבין את התמונה הרחבה יותר, ולבנות טיפול שמתאים לשלב החיים, לתפקוד ולמטרות של האישה.
עייפות יכולה להיות קשורה לדיכאון, אבל גם לחוסר שינה אחרי לידה. קושי בריכוז יכול להופיע ב-ADHD, בחרדה, בדיכאון או בתקופת גיל המעבר. עצבנות סביב המחזור החודשי יכולה להיות חלק מדפוס קדם-וסתי, אבל יכולה גם להיות החמרה של מצב רגשי שקיים לאורך כל החודש.
לא בכדי, פסיכיאטריה של נשים הפכה נושא בפני עצמו, ובמקומות רבים בעולם אף תת התמחות של ממש. הערכה פסיכיאטרית לנשים צריכה להחזיק בו-זמנית את סיפור החיים, המצב הרגשי והנפשי, השלב ההורמונלי, הבריאות הגופנית, תרופות ותוספים, שינה, זוגיות, הורות, עבודה והעדפות טיפול.
לא כל אישה חווה קושי בכל אחת מהתקופות האלה. כשיש מצוקה, המטרה היא להבין אם מדובר בדפוס מחזורי, בהפרעה רחבה יותר, בשילוב של כמה גורמים או בתגובה צפויה לעומס הגדול שכרוך בתקופות קשות.
כאשר שינויי מצב רוח, עצבנות, חרדה או ירידה בתפקוד חוזרים באופן עקבי לפני הווסת ונרגעים לאחריה, חשוב לבדוק את טיב הקשר למחזור ולא להסתפק בזיכרון כללי. מעקב יומי של תסמינים לאורך כמה מחזורים חודשיים יכול לעזור לזהות דפוס ולהבדיל בין הפרעה קדם-וסתית לבין דיכאון או חרדה, אשר מופיעים לאורך החודש.
הטיפול מותאם לחומרה ולפגיעה בפועל ויכול להיות רב-תחומי. אין להחליט על טיפול הורמונלי או פסיכיאטרי על סמך האתר בלבד.
תקופות של ניסיון להרות, טיפולי פוריות והריון יכולות להיות מלוות באי ודאות בלתי נסבלת, אובדן תחושת שליטה, מתח זוגי, חרדה או החמרה של מצב נפשי קודם. אצל מי שכבר מטופלת בתרופות פסיכיאטריות, ההחלטה לגבי המשך, שינוי או הפסקת טיפול צריכה להיעשות באופן אישי תוך התחשבות בגורמים רבים.
בהערכה, בודקים את חומרת המצב הנוכחי, ההיסטוריה הרפואית, תגובה לטיפולים קודמים, תרופות נוספות, תכנון הריון והעדפות האישה, ובמידת הצורך מתאמים את התכנית הטיפולית עם גינקולוגית, רופאת המשפחה או מרפאת פריון.
הימים הראשונים אחרי לידה כמעט תמיד מלווים בעייפות קיצונית. הקושי הפיזי, השינויים ההורמונליים, הכאב ולא פחות חשוב הכורח לשים את כל אלו בצד ולטפל בניובורן חדש הם אתגר בלתי רגיל. צפוי בכי ושינויים קלים במצב הרוח. כאשר המצוקה משמעותית, נמשכת מעבר לתקופה הקצרה של ״בייבי בלוז״, או פוגעת ביכולת לישון, לתפקד, ליהנות, לטפל בעצמך או להיות בקשר עם התינוק, כדאי לפנות להערכה.
דיכאון אחרי לידה הוא מצב בר-טיפול! הטיפול יכול לכלול פסיכותרפיה, תמיכה, התאמות בשינה ובמערכת המשפחתית ולעיתים טיפול תרופתי, לפי חומרת התסמינים והמצב האישי.
המעבר יכול להיות מלווה בשינויי שינה, גלי חום, קושי בריכוז, חרדה ושינויים במצב הרוח. אצל חלק מהנשים קיימת בתקופה זו פגיעוּת מוגברת לתסמינים דיכאוניים, במיוחד אם הייתה היסטוריה של דיכאון בעבר.
לא נכון להסביר כל מצוקה בגיל המעבר כ״הורמונלית״. כאשר יש חשד לדיכאון קליני או להפרעת חרדה, מטפלים בהם כמצבים נפשיים במקביל להערכה הגינקולוגית של תסמיני גיל המעבר.
הערכה טובה לא מתחילה מהנחה שהכול הורמונלי, אך גם לא מתעלמת מהשלב ההורמונלי. היא מחברת בין השניים.
מתי התחיל השינוי, האם הוא מחזורי, האם הופיע סביב הריון, לידה, הפסקת הנקה או גיל המעבר.
שינה, עבודה, קשרים, טיפול בתינוק, תיאבון, ריכוז, הנאה, חרדה והיכולת להישאר בשגרה.
דיכאון, חרדה, OCD, הפרעה דו-קוטבית, פסיכוזה, טראומה, PMDD, טיפולים קודמים והיסטוריה משפחתית.
תרופות ותוספים, מצבים גינקולוגיים, בלוטת התריס, אנמיה וגורמים רפואיים נוספים שיכולים להשפיע על מצב הרוח והתפקוד.
הריון מתוכנן, הנקה, רצון להימנע מתרופה או להפך, ניסיון קודם בטיפול ומה האישה רוצה שישתנה בחיים.
בפסיכיאטריה של נשים, הנטייה היא לא לבחור באופן מלאכותי מה ״נפשי״ ומה ״הורמונלי״, אלא אינטגרציה נכונה בין כמה מערכות.
טיפול רגשי יכול להתמקד בדיכאון, חרדה, טראומה, הסתגלות לאימהות, שינויי זהות, זוגיות, פוריות או עומס בתקופת גיל המעבר.
כאשר נשקל טיפול תרופתי בהריון או בהנקה, בוחנים באופן פרטני את התועלת והסיכון של הטיפול לצד הסיכון שבהשארת מחלה פעילה ללא טיפול. אין להתחיל, להפסיק או לשנות מינון על בסיס האתר.
במצבים מתאימים משלבים מידע מגינקולוגיה, רפואת משפחה, מרפאת פריון, טיפת חלב או גורמי טיפול נוספים, בכפוף לצורך ולהסכמה המתאימה.
שינה, חלוקת העומס, תמיכה משפחתית וזוגית, תזונה ותנועה משפיעות על החוסן ועל התפקוד. הן חלק מתוכנית טיפול רחבה, אבל אינן תחליף לטיפול מקצועי כאשר קיימת הפרעה נפשית.
פסיכוזה אחרי לידה היא מצב חירום פסיכיאטרי. בלבול משמעותי, חוסר שינה קיצוני, מחשבות שווא, התנהגות לא מאורגנת, שמיעת קולות או פגיעה בשיפוט מחייבים הערכה רפואית מיידית.
אם יש סכנה מיידית לאישה או לתינוק, מחשבות על פגיעה עצמית או באחרים, פסיכוזה או שינוי חד ומסוכן במצב הנפשי, יש לפנות מיד לחדר המיון הקרוב או לשירותי החירום.
ארבע כתבות ממוקדות על נקודות שונות במעגל החיים, מהמחזור ועד גיל המעבר.
לא צריך לדעת אם הקושי הוא ״הורמונלי״, ״פסיכיאטרי״ או שילוב ביניהם לפני שפונים. ההערכה נועדה בדיוק כדי לעשות את ההפרדה הזאת בצורה מסודרת.
