ולפעמים זו אכן האבחנה, אבל לא תמיד.
התנהגויות דומות יכולות להופיע גם במצבים אחרים, ולכן אבחון טוב אינו מתחיל ממבחן אחד ואינו מסתיים בציון אחד.
למה מבחן אחד לא מספיק?
הקשב שלנו מושפע מהמון דברים: שינה, מצב רוח, חרדה, עומס, עניין במשימה, קושי לימודי, סביבה וגירויים חיצוניים.
מבחן ממוחשב יכול למדוד ביצוע בתנאים מסוימים, אבל הוא אינו מספר לבדו איך הילד מתפקד בבוקר בבית, בשיעור האחרון של היום, בהכנת שיעורים או מול חברים.
זו הסיבה שהערכה פסיכיאטרית מקיפה מסתכלת על דפוס.
האם הקושי מופיע ביותר ממסגרת אחת? האם הוא קיים לאורך זמן? האם הוא חריג ביחס לגיל? האם הוא פוגע בתפקוד? האם יש הסבר אחר שמסביר את התמונה טוב יותר?
למה חשוב לקבל מידע מהבית ומהמסגרת?
אבחון של הפרעת קשב וריכוז לא יכול להתבצע בפגישה בת 10 דקות! בהערכה, יש להתבסס על תמונה מקיפה ככל האפשר: מידע מההורים, מהמורה, מהיועצת ומבדיקת הילד עצמו.
הסיבה היא פשוטה: הפרעת קשב וריכוז אינה בעיה שמוגבלת לתחום אחד בחיים; אנחנו מצפים לראות דפוס שמופיע בלימודים, בהתנהלות, בקשרים ואפילו בספורט.
לפעמים התמונה עצמה נותנת כיוון.
ילד שמתקשה רק בשיעור מסוים עשוי להתמודד עם קושי לימודי ספציפי.
ילד שמתקשה בעיקר בתקופה של חוסר שינה או חרדה עשוי להזדקק לבירור אחר.
לעומת זאת, דפוס מתמשך של קושי בהתארגנות, אימפולסיביות וחוסר קשב בבית, בבית הספר ובפעילויות נוספות מחזק את הצורך בבירור מסודר.
מה עוד יכול להיראות כמו ADHD?
מצבים כמו חרדה, דיכאון, הפרעות שינה ולקויות למידה יכולים ליצור סימפטומים דומים.
בנוסף, ADHD יכולה להופיע יחד עם מצבים אחרים, ולכן המטרה אינה תמיד לבחור אבחנה אחת ולבטל את האחרות.
- שינה: עייפות כרונית יכולה לפגוע בריכוז, בזיכרון ובוויסות.
- חרדה: ילד שמוחו עסוק בדאגה עשוי להיראות מוסח ולא פנוי ללמידה.
- דיכאון: ירידה באנרגיה ובמוטיבציה יכולה להיראות כמו קושי להתמיד.
- קשיי למידה: הימנעות ממשימה קשה עלולה להיראות כמו חוסר קשב.
- מצבים נלווים: גם כאשר ADHD קיימת, חשוב לזהות בעיות נוספות שמשפיעות על התפקוד.
ואם זו כן הפרעת קשב?
גם אז, האבחנה היא רק תחילת העבודה.
השאלה הבאה היא מה בדיוק מפריע בחיים ומה המטרה של הטיפול.
אצל ילד אחד המוקד יהיה התארגנות ולמידה, אצל אחר אימפולסיביות וקונפליקטים, ואצל שלישי הפגיעה בדימוי העצמי אחרי שנים של תחושת כישלון.
טיפול בהפרעת קשב וריכוז אינו רק ריטלין!
תוכנית טיפול יכולה לכלול הדרכת הורים, התאמות לימודיות, אסטרטגיות התנהגותיות, עבודה על שינה והרגלים, ולעיתים גם טיפול תרופתי.
בחירה טובה נמדדת לא רק בהפחתת סימפטומים אלא בשיפור אמיתי של תפקוד ואיכות חיים.